הכלכלה המערבית דוגלת בסיוע לקבוצות מוחלשות באמצעות "חכות" – כלים שיאפשרו להם לייצר הכנסה ולקדם עצמם, במקום "דגים" – תמיכות כספיות המספקות צורך זמני, שלא מייצרות הכנסה עתידית. המשבר העולמי פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובארגונים ללא כוונת רווח התומכים בהם. ההשפעה המצטברת של ירידת שער הדולר וירידה בהיקף התרומות הביאה לפיחות של עשרות אחוזים בהכנסות העמותות ולפגיעה ביכולתן לספק שירותים. לפי ההיגיון הכלכלי של "חכות במקום דגים", היה על הממשלה להקל על יצירת מקורות רווח ומימון נוספים לארגוני המגזר השלישי, ולאפשר להם לפתח מקורות הכנסה שאינם תלויים במדינה. בכך ניתן להגדיל את מקורות ההכנסה שלהם וליצור בסיס מאוזן יותר של הכנסות, שיפחית את הסיכון להתמוטטות כלכלית של הארגון. אך היגיון לחוד וחוק לחוד. לפי המצב החוקי הנוכחי, ארגון חברתי המבקש להקים חברה בת מסחרית שכל רווחיה ישמשו כמקור מימון נוסף לארגון, יהיה מחויב לשלם למדינה מעבר למס החברות, גם מס של 25% על הדיווידנד שתעביר החברה המסחרית לארגון.
עו"ד ירון קידר