וייס, שוורץ,קידר עורכי דין

מאמרים ופירסומים

יום ליום: השוואה בין החרדים לחילונים בנושא ההקפדה על כללי הקורונה

עו"ד שולי וייס כותב טור דעה על ההקפדה של החברה החרדית על כללי הקורונה וזאת מול החברה החילונית.
עוה"ד שולי וייס
Ynet.jpg

Ynet: יש למדינה כסף ציבורי שלא משתמשים בו

לאחרונה רבו החיפושים אחר כסף חדש שיופנה למטרות חברתיות. חלק מהפתרונות שהוצעו, מנסים לאתר מקורות תוך תקציביים באמצעות הסטות תקציביות, בעוד הצעות אחרות וחדשניות מתייחסות לכסף חדש חוץ תקציבי כמו אג"ח חברתי, השקעות חברתיות ועוד. אין ספק שיש להמשיך לחפש מקורות תקציביים וחות תקציביים חדשים, אך ניתן לבחון הימצאותם של מקורות קיימים של "כסף ישן". מקור של "כסף ישן" עשוי להמצא בהקדשות האזרחיים שנכסיהם עולים על 6 מיליארד ש"ח.
עו"ד ירון קידר
news1-logo.png

News 1: גם עמותות יכולות לחסוך בתשלומי ארנונה

מנהלי אלכ"רים חייבים להתייחס אל הארנונה ברצינות מלאה, ולהבין את השלכותיה של הארנונה על פעילות האלכ"ר. כל מעשה או מחדל בתחום זה עשוי להיות הרה-גורל מבחינה משפטית וכלכלית. העצה הטובה ביותר תהא, כמובן, להיוועץ עם אנשי מקצוע המומחים בתחום ייחודי זה.
עו"ד ירון קידר
themarker.jpg

The Marker: לדולר בעסק חברתי יש חיים אינסופיים

העסקים החברתיים יוצרים מציאות חדשה: מחד, מתבצעת פעילות לקידום מטרות חברתיות על ידי גופים עסקיים, ומאידך, ארגונים ללא כוונת רווח מקימים עסקים. החשיבות הגדולה שבעסקים חברתיים היא ניפוץ החלוקה המסורתית בין המגזרים בנוגע לאחריות החברתית. כך, גם המגזר העסקי פועל לקידום מטרות חברתיות, ואינו משאיר את הטיפול בצורכי החברה רק למגזר הממשלתי והמגזר השלישי.    
עו"ד ירון קידר
themarker.jpg

The Marker: העשור של העסקים החברתיים

אין ספק שבעוד כמה שנים יסמנו את 2010 כשנה שבה חלה ההתעוררות הגדולה בתחום העסקים החברתיים. בשנה החולפת נידון הנושא בפורומים מקצועיים, בכנסים לא מעטים ובראשם כנס שדרות, והנושא אף עלה בשולחן העגול הלאומי ונדון בוועדת משנה שלו. לקראת סוף השנה אף הוכרז על הקמת "המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים בישראל".
זוכה פרס נובל לכלכלה, מוחמד יונוס, הגדיר עסק חברתי ככזה המשרת מטרות חברתיות, נמצא בבעלות בקהילה ושומר על עיקרון אי משיכת רווחים. ואולם אף שרבים משתמשים ביונוס ובאמרותיו להצדקת קיומם של עסקים חברתיים וכגיבוי האידיאולוגי לקיומם, הרי שבפועל השם "עסקים חברתיים" כולל בתוכו תפישות עולם שונות וכן סוגים שונים ומגוונים של מודלים של עסקים. למעשה, אין הסכמה בישראל או בעולם על הגדרת עסק חברתי.  
עו"ד ירון קידר
news1-logo.png

News 1: מחלקה ראשונה/ על עמותות, עסקים ועסקים חברתיים

המציאות שבה ישנם ארגונים הפועלים למטרות חברתיות והינם עסקים כלכליים רגילים ואילו ארגונים ללא כוונת רווח מפעילים גופים שהינם עסקים לכל דבר, מחייבת שינוי בדרך הסיווג של ארגונים וחברות, לא רק על-פי דרך ההתאגדות שלהם אלא על-פי אופן הפעילות של התאגיד ומטרתו, על-מנת לזהות האם מדובר בגוף הפועל למטרות חברתיות-ציבוריות. 
עו"ד ירון קידר
themarker.jpg

The Marker: המשבר במגזר השלישי עוד לפנינו

בשלוש השנים האחרונות נפגעו באורח משמעותי הכנסות הארגונים מתרומות מחו"ל. גרמו לכך בעיקר שחיקת שער הדולר לשפל חסר תקדים והפגיעה ביכולתם וברצונם של תורמים רבים לתרום בהיקפים שעשו קודם לכן. ככל שהעמיק המשבר הכלכלי שהחל ב-2008, גם קרנות פילנתרופיות איבדו את נכסיהן והכנסותיהן. מכה נוספת הסבה פרשת מיידוף, שפגעה באורח אנוש בקרנות רבות, וחמור מכך, עירערה את אמון הציבור והרתיעה אותו מלשים את מבטחו בקרנות, ובכללן בקרנות פילנתרופיות.
אין ספק כי המשבר הכלכלי המתמשך בארה"ב עתיד להשפיע על כל המגזרים בישראל ואף, ואולי במיוחד, על המגזר השלישי. על ראשי הארגונים להיערך לכך שהירידה בתרומות מחו"ל ובמיוחד מארה"ב תהפוך לעובדה קבועה ועליהם להקדיש מאמצים בכמה כיוונים: פיתוח של הפילנתרופיה הפרטית והתאגידית בישראל; פיתוח ערוצי פילנתרופיה מחוץ לארה"ב; יצירת שותפויות בין מגזריות; ויצירת מקורות הכנסה עצמאיים.  
עו"ד ירון קידר
Ynet.jpg

Ynet: לא רק בחג ובמלחמה. איך נלמד לתרום כל השנה?

 15% בלבד מאזרחי ישראל משתתפים בפעילות התנדבותית, ורק 9% מהתאגידים תורמים לקהילה. יוזמת השולחן העגול התלת מגזרי והנחיית ראש הממשלה לעצב מדיניות שתעודד נתינה היא הזדמנות היסטורית לקדם את הפילנתרופיה, ולהעניק עוצמה מחודשת לחברה הישראלית.  
 
עו"ד ירון קידר
themarker.jpg

The Marker: העמותות באור השמש

כאמירתו הידועה של שופט בית המשפט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס  כי "אור השמש הינו המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר", ביקשנו עוד בשנת 2005, במסגרת תוכנית העבודה של רשם העמותות להשיג את היעד של הקמת מאגר מידע אינטרנטי של תיקי העמותות.
בימים אלה התבשרנו שבשעה טובה עלה לאוויר אתר "גיידסטאר ישראל", אשר מאפשר לציבור כולו לעיין באופן מקוון בפרטיהן של 27,000 העמותות הקיימות ופועלות בארץ. המיזם הינו מיזם משותף למשרד המשפטים, ג'וינט ישראל וקרן יד הנדיב. 
עו"ד ירון קידר
Ynet.jpg

Ynet: תרומה לתורמים. מדריך חדש לעמותות בארץ

רוצים לתרום אך גם להיות בטוחים כי תרומתכם תגיע לעמותה מוכרת ואמינה? מחפשים מקום בטוח ומתאים להתנדב בו? תוהים מה קרה לתרומתכם? אתר חדש, 'גיידסטאר ישראל', עושה סדר בלא פחות מ-30 אלף העמותות הפעילות היום בישראל. עתיד שקוף למגזר השלישי . 
עו"ד ירון קידר

 

themarker.jpg

The Marker: עדיין מוקדם לדבר על מגזר רביעי

אם עד כה היה נהוג לחלק את המשק לשלושה מגזרים – ציבורי, פרטי וללא כוונת רווח – כיום מתחיל להתגבש בעולם ובמידה מועטה גם בישראל, קיומו של מגזר רביעי. יש המכנים כל עסק המצהיר על מטרות חברתיות כנכלל במגזר הרביעי, אך מוחמד יונוס, זוכה פרס נובל לשלום ואבי שיטת המיקרו-פיננסים מגדיר את רעיו "העסק החברתי" כעסק לכל דבר למעט העובדה שהבעלים אינם מעוניינים בחלוקת דיווידנדים. לכאורה מדובר כאן בהמצאה חדשנית שבה כולם מנצחים – מצד אחד הארגון חופשי לפעול למען קיומו הכלכלי האיתן במסגרת כללי השוק החופשי ומצד שני העשייה שלו מועילה לקהילה כולה. אך נוכח האופטימיות וההבטחה הטמונה במגזר הרביעי עלינו לנקוט משנה זהירות. לא כל הנוצץ זהב ולא כל מיזם המפריח סיסמאות ברוח "קהילה וחברה" אכן מחויב לטובת הציבור.
עו"ד ירון קידר

nrg: הממשלה והמגזר השלישי- חיבוק אוהב?

ארגוני המגזר השלישי מהווים כיום חלק משמעותי מאספקת השירותים לאזרחי ישראל ומהכלכלה הישראלית ובמקביל גם מייצגים חלק מרכזי וחשוב של החברה הישראלית, הנותן ביטוי דמוקרטי לפעילויות האזרחיות והציבוריות של האזרחים. מגזר זה מורכב מ-26 אלף ארגונים שונים ומגוונים ללא כוונת רווח, בהם ארגונים המספקים שירותים שונים לרשויות ולאזרחים לצד ארגוני סינגור הפועלים לשינוי סדר היום הציבורי, לעיתים תוך עימות עם הממשל והמדינה.
עו"ד ירון קידר
 
themarker.jpg

The Marker: המדינה מפלה לרעה את הארגונים החברתיים

הכלכלה המערבית דוגלת בסיוע לקבוצות מוחלשות באמצעות "חכות" – כלים שיאפשרו להם לייצר הכנסה ולקדם עצמם, במקום "דגים" – תמיכות כספיות המספקות צורך זמני, שלא מייצרות הכנסה עתידית. המשבר העולמי פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובארגונים ללא כוונת רווח התומכים בהם. ההשפעה המצטברת של ירידת שער הדולר וירידה בהיקף התרומות הביאה לפיחות של עשרות אחוזים בהכנסות העמותות ולפגיעה ביכולתן לספק שירותים. לפי ההיגיון הכלכלי של "חכות במקום דגים", היה על הממשלה להקל על יצירת מקורות רווח ומימון נוספים לארגוני המגזר השלישי, ולאפשר להם לפתח מקורות הכנסה שאינם תלויים במדינה. בכך ניתן להגדיל את מקורות ההכנסה שלהם וליצור בסיס מאוזן יותר של הכנסות, שיפחית את הסיכון להתמוטטות כלכלית של הארגון. אך היגיון לחוד וחוק לחוד. לפי המצב החוקי הנוכחי, ארגון חברתי המבקש להקים חברה בת מסחרית שכל רווחיה ישמשו כמקור מימון נוסף לארגון, יהיה מחויב לשלם למדינה מעבר למס החברות, גם מס של 25% על הדיווידנד שתעביר החברה המסחרית לארגון.
עו"ד ירון קידר
 
Ynet.jpg

Ynet: נלחמים במשבר המאה ה-21 עם כלים של המאה ה-20

הדעה הרווחת לגבי עמותות וגופים שלא למטרות רווח היא שמדובר ביוזמות ברוכות למען נזקקים והקהילה, אך שהן שוליות מבחינה כלכלית. הן נתפסות כפעילות התנדבותית לשעות הפנאי או כמתכון בדוק לניקוי המצפון. אך המציאות שעומדת מאחורי התפיסות המוטעות הללו שונה בתכלית – בישראל רשומות כיום כ-25 אלף עמותות. יחד עם חברות לתועלת הציבור הן מעסיקות, בשכר, כרבע מליון עובדים ובנוסף אליהם עשרות אלפי מתנדבים השקולים ל-30 אלף משרות. למעשה, מדובר בכוח כלכלי עולה ובעל חשיבות רבה שהיקף פעילותו ב- 2008 הסתכמה בלמעלה מ-90 מיליארד שקלים.
עו"ד ירון קידר
1280px-Globes_logo.svg.png

גלובס: הפוטנציאל התלת-מגזרי

בשבועות הקרובים אמורה ממשלת ישראל לדון בתוכנית "ישראל 2028", אשר עניינה תכנון אסטרטגי ל-20 השנים הבאות. בין יעדי התוכנית – צמיחה של 6% בשנה, השקעות ענק בתשתית, זינוק בהשכלה, כניסה לרשימת 15 המדינות העשירות בעולם, הקפאת ההוצאה הביטחונית וצמצום הפערים בין שכבות ה אוכלוסייה. יש לברך על כל יוזמה של הממשלה, להתמודד עם בעיות קשות אלו. אולם דומה, כי מוטב שהטיפול בהן ייעשה לא רק באמצעות גיבוש תוכנית אסטרטגית של הממשלה, אלא באמצעות פרויקטים תלת-מגזריים, כשלצד הממשלה, כמגזר הראשון, יהיו שותפים גם המגזר העסקי (המגזר השני), וארגוני החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל – כמגזר השלישי.
עו"ד ירון קידר
‏‏לכידה.jpg

מדיניות: מס חכות- כיצד מקשה המדינה על ארגוני המגזר השלישי

התיזה הרווחת בכלכלה המערבית המודרנית דוגלת במתן "חכות" במקום "דגים". ה"חכות" הן הכלים שיאפשרו לאזרחים, ובמיוחד לקבוצות מוחלשות, לייצר הכנסה ולקדם אך עצמם ואת פתרון בעיותיהם.
עו"ד ירון קידר
‏‏לכידה.jpg

מדיניות: "השולחנות העגולים", שיח תלת-מגזרי בישראל

בשנה האחרונה מתנהל בשקט והרחק מקולות הסערה הפוליטית והסערה הפיננסית תהליך מרתק, חשוב ובעל פוטנציאל עצום לחברה הישראלית. מדובר בניסיון ליצור מסגרת שיח משמעותית בעבור שלושת המגזרים: המגזר הראשון- הממשלתי, המגזר השני- העסקי והמגזר השלישי-מגזר הארגונים ללא כוונת רווח וארגוני ההתנדבות.
עו"ד ירון קידר
200px-סמליל_דעת.png

דעת: לשימוש במותר כספי תרומות

מה עושים בכסף העודף מהתרמה למען מטרה מסוימת?
עו"ד ירון קידר ויהונתן בלס
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support