משרד עורכי הדין קידר מתמחה בליווי משפטי שוטף של עמותות, הקדשות וחברות לתועלת הציבור- משלב יסודן ועד לשלב פירוקן, ובמתן חוות דעת משפטיות לגופים מלכ”רים, בייצוג עמותות בבתי משפט ומול גורמי הרגולציה.
משרדינו מייצג מאות ארגונים וגופים למלכ"רים, מוביל הליכי רגולציה וחקיקה ומייעץ למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות בנושאים אלו.
משרדינו מתמחה בבוררות וגישור בהובלת כב’ השופט (בדימוס) כרמי מוסק, שופט לשעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים. ניסיונו בן 25 השנים על כס השיפוט, בא לידי ביטוי בתחום הגישור והבוררות, ומסייע בפתרון מהיר ומקצועי של סכסוכים בתחומי נזיקין, מעמד אישי, מסחרי, תאגידים ועוד.
Cula ipsum a. Mauris a diam mae cenas sed enim ut. Velit dignissim sodales ut eu sem integervitaejus toeget. elit dignissim sodales mae cenas sed enim ut
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper
עמותה היא מבנה משפטי ייחודי אשר מאפשר לקבוצת אנשים להתאגד יחד למען מטרה מסוימת – עזרה לילדים בסיכון, חיזוק הזהות היהודית בקרב עולים חדשים, קידום זכויות בעלי חיים, תמיכה בחולי דמנציה ובני משפחותיהם ויש כמובן עוד שלל דוגמאות. פעילות העמותות השונות מפוקחת ע"י משרד המשפטים, וליתר דיוק ע"י רשם העמותות שבמשרד זה, על בסיס חוק העמותות שחוקק בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. בהתאם מומלץ לפני הקמת עמותה להתייעץ עם עורך דין שזהו תחום המומחיות שלו – כדי להבטיח רישום מהיר ובעיקר התנהלות נכונה ויעילה שתוביל להגשמת המטרות. במשרד עוה"ד קידר הצטבר ניסיון רב בתחום, והוא מתורגם לייעוץ משפטי בעל ערך רב לכל עמותה.
* קבלת תמיכה מהמדינה – אדם פרטי לא יכול לקבל תמיכה כספית מהמדינה למען קידום מטרותיו. לעומת זאת, עמותה שקיבלה "אישור ניהול תקין" יכולה לפנות למשרדי ממשלה וגם לרשות המקומית המתאימה, ואם היא עונה על הקריטריונים הרלוונטיים לזכות בתמיכה משמעותית.
* גיוס תרומות – אדם פרטי יכול כמובן לפנות לאחרים ולבקש מהם לתרום למען המטרות שעבורן הוא פועל, אבל באופן טבעי קל הרבה יותר לגייס כספים במסגרת עמותה.
* הרחבת היקף הפעילות – עמותה רשומה ופעילה יכולה לגייס חברים נוספים שיסייעו בהפצת המסרים שלה ויפעלו (בהתנדבות או בשכר) למען המטרות שעבורן הוקמה.
עו"ד ירון קידר כיהן בתפקידים משמעותיים בתחום – רשם העמותות וראש רשות התאגידים. בהתאם משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר הוא המשרד המוביל בארץ בכל הנוגע לליווי עמותות, סיוע בהקמתן, ייצוג עמותות בהליכים משפטיים, התנהלות מול גופי רגולציה רלוונטיים ועוד. שירותי המשפט, לקראת הקמת עמותה וגם לאחר מכן, ניתנים על בסיס בקיאות מקצועית מעמיקה במיוחד, בזמינות גבוהה ומתוך מחויבות אמיתית לכל מי שבוחר או בוחרת לפעול למען מטרה ראויה. דגשים נוספים הם יושרה מוחלטת, מענה סבלני לכל שאלה והסברים מפורטים בגובה העיניים, כך שכל מי שמבקש להקים עמותה יוכל לדעת בדיוק מה מצפה לו ולקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבורו.
בכל שבוע, בממוצע, מוקמות בישראל כ-20 עמותות חדשות. כל עמותה מוגדרת מטבעה כגוף שאין לו מטרות רווח – אלא מטרות אחרות לחלוטין מאלה שמאפיינות גופים מסחריים: קידום ערכים מסוימים, חינוך, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות (בני אדם או בעלי חיים), פעילויות בתחום התרבות ועוד. הקמת עמותה ללא מטרות רווח מתבצעת בכפוף לחוק העמותות משנת 1980 וגם לרשות המיסים יש דרישות משלה לגבי כל עמותה – ולכן ההמלצה היא להיעזר במומחים. הקמת עמותות ללא כוונות רווח הוא תחום המומחיות של משרד עורכי הדין וייס-שוורץ קידר, אשר מספק שירותים משפטיים חיוניים גם לעמותות פעילות.
* בחירת שם – כחלק מתהליך הרישום של עמותה חדשה, תתבקשו לבחור לה שם. למעשה רצוי להציע לרשם העמותות לא רק שם אחד, משום שהוא עלול שלא להתאים (למשל בגלל שהוא דומה מדי לשמה של עמותה קיימת, וישנו חשש להטעיית הציבור), אלא 3 שמות.
* גיבוש תקנון שמתאים לרוח העמותה – ניתן לאמץ תקנון אחיד (שמופיע בתוספת של חוק העמותות), אבל במקרים רבים מומלץ לגבש תקנון ספציפי לעמותה – בין אם על בסיס התקנון האחיד (עם שינויים מתאימים) ובין אם כזה שהוא שונה לגמרי.
* 7 אנשים – חוק העמותות מתיר גם ל-2 אנשים להקים עמותה, אבל רשות המיסים מקנה פטור מתשלום מס רק לעמותות שיש בהן 7 חברים ומעלה, ובתנאי שרוב החברים אינם קרובי משפחה. מומלץ להקדיש תשומת לב לבחירת חברים שמצוידים ביכולות הנחוצות למימוש מטרות העמותה.
הקמת עמותה ללא מטרות רווח היא תהליך שניתן להשלים תוך זמן קצר אם מקפידים על כל הכללים. זוהי גם מהות השירות של משרד עורכי דין בוגט-קידר: לוודא שכל פעולה מתבצעת בדיוק לפי הנהלים, כך שלא ייווצרו עיכובים מיותרים. מייסדי המשרד, עו"ד ירון קידר, מילא בעבר את תפקיד רשם העמותות, כך שהוא בעל בקיאות מקצועית מעמיקה במיוחד – שבאה לידי ביטוי בשירות לכל לקוח ולקוח, הן בשלב הקמת העמותה והן במהלך הפעילות השוטפת שלה.
חולשת ממשלות ישראל בתחומים אזרחיים רבים מובילה להקמת עמותות שממלאות את החסר בתחומים כמו חינוך, רווחה, זכויות בעלי חיים, שימור מסורות, תרבות ועוד. התפקיד המהותי שממלאות עמותות בארץ הופך אותן לגופים גדולים וכך למשל תקציבו של ארגון לתת שנוסד במטרה לצמצם את העוני ולסייע לאוכלוסיות במצוקה הגיע ב-2021 לקרוב ל-200 מיליון ש"ח. פתיחת עמותה חדשה חייבת להתבצע על-פי נהלי רשם העמותות שבמשרד המשפטים, וכן בהתאם לדרישות רשות המיסים. גם בהמשך הדרך נדרשת התנהלות תקינה ועל כן מומלץ להיעזר במומחים בתחום. משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר הוא המשרד המוביל בארץ בכל הנוגע לייעוץ משפטי לעמותות, כולל בשלבי הקמתן.
* איסוף 7 חברים – חוק העמותות מאפשר לרשום גם עמותה שיש בה 2 חברים בלבד, אבל רשות המיסים מחייבת לפחות 7 חברי עמותה. מספר נמוך יותר של חברים לא מאפשר קבלת פטור מתשלום מיסים. שימו לב: אם רוב חברי העמותה קרובי משפחה, רשות המיסים לא תכיר בעמותה ולא תפטור את ההכנסות שלה ממס.
* גיבוש תקנון – חוק העמותות מציע תקנון גנרי אחיד. ניתן לאמץ אותו, להסתמך עליו ולשנות חלק מהסעיפים וגם לכתוב תקנון חדש לגמרי. מומלץ לוודא שהתקנון משקף ומפרט את מטרות פתיחת העמותה באופן מדויק, וכן את אופן התנהלותה הצפוי.
* הגשת בקשה – הגשת בקשה לפתיחתה של עמותה כרוכה בתשלום אגרה. ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון בעזרת עורך דין, לשלוח את טופס הבקשה בדואר או להגיע פיזית למשרדי רשם העמותות בת"א או בירושלים.
פתיחת עמותה היא לא רק צעד טכני אלא גם בסיס להתנהלות תקינה, יעילה ונכונה בהמשך הדרך. בהתאם מומלץ בחום להיעזר במומחים בתחום – עוה"ד ירון קידר מילא את תפקיד רשם העמותות ואף הקים את רשות התאגידים. עו"ד עמירם בוגט כיהן אף הוא כרשם העמותות, במשך כ-6 שנים. הבקיאות המקצועית של שניהם הפכה את משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר למוביל בארץ בכל הנוגע לליווי משפטי של עמותות, החל משלב ההקמה. שירותי המשרד ניתנים באחריות רבה, ומתוך תחושת שותפות לשליחות שלוקחים על עצמם כל מי שמקים או מקימה עמותה חדשה.
המגזר השלישי – זה שמגיע אחרי המגזר הציבורי ואחרי המגזר העסקי – הוא מרכיב חשוב מאוד בחיים בישראל. כל אותם ארגונים הפועלים שלא על-מנת ליצור רווח לחבריהם אלא למען מטרות חברתיות, תרבותיות ואחרות, משפרים במידה ניכרת את איכות החיים של בני אדם רבים (ולפעמים גם של בעלי חיים), והיקף הפעילות שלהם משמעותי מאוד. המבנה המשפטי האידיאלי לפעילות המגזר השלישי הוא עמותה, וכדי להתנהל נכון מומלץ לקראת פתיחת עמותה חדשה להיעזר בידע של מומחים בתחום. משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר הוא המשרד המוביל בארץ בכל הנוגע לעמותות בכל תחומי הפעילות, ובפרט הוא מושיט עזרה למי ששוקלים פתיחת עמותה.
* פטור ממס – אחד השיקולים העיקריים להקמתה של עמותה חדשה הוא האפשרות לקבל פטור ממס על הכנסותיה של העמותה (מכל מקור שהוא). על-מנת לממש את האופציה הזו, מציבה רשות המיסים מספר תנאים כבר בשלב הקמתה של העמותה: תנאי אחד הוא 7 חברים לפחות (למרות שחוק העמותות עצמו דורש 2 חברים בלבד כתנאי סף להקמת עמותה), ותנאי שני הוא שרוב החברים אינם קרובי משפחה.
* תקנון – כל עמותה חייבת לחתום על תקנון כבר בשלב ההקמה. ישנן 3 אפשרויות: אימוץ התקנון האחיד כפי שמפורט בחוק העמותות, יצירת תקנון חדש לחלוטין או שילוב סעיפים ספציפיים בתוך התקנון האחיד.
* אגרה – הקמת עמותה חדשה כרוכה בתשלום אגרה לרשם העמותות. עמותות שהיקף פעילותן צפוי להיות יחסית נמוך ישלמו אגרה מופחתת. כמו כן יש לשלם אגרה שנתית לרשם.
פתיחת עמותה חדשה בעזרת עו"ד מיומן חוסכת זמן יקר ומבטיחה תשובה חיובית מרשם העמותות ומרשות המיסים, כך שאפשר לצאת לדרך ברגל ימין. משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר הוקם ע"י עורך דין שכיהן בתפקיד רשם העמותות, עו"ד ירון קידר. בהתאם מדובר בסמכות מקצועית שניתן להישען עליה ללא חשש ובידיעה שהתהליך יושלם בזמן קצר ככל האפשר ובאופן מיטבי. השירות ניתן בגובה העיניים, בזמינות גבוהה ומתוך אחריות מקצועית וציבורית מלאה.
עמותה היא דרך יעילה מאוד להשיג מטרות שאינן עסקיות, ובהתאם כל עמותה היא גוף שנוסד ללא מטרות רווח (למעשה, עמותה היא גם לא נכס כלכלי, ולא ניתן למכור או לרכוש עמותות). פתיחת עמותה ללא מטרות רווח מתבצעת במרבית המקרים מתוך רצון להפוך את העולם למקום מעט טוב יותר – למשל לקדם תרבות ספציפית, לעזור לבעלי חיים במצוקה, לאסוף מזון עבור אוכלוסיות מוחלשות, לאפשר הקמת מוסדות חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים ויש כמובן עוד אפשרויות. משרד עורכי דין וייס-שוורץ קידר הוא הסמכות המקצועית המובילה בארץ בכל הנוגע לעמותות מכל הסוגים, והידע הרב שצברו עורכי הדין במשרד מאפשר פתיחת עמותות במהירות.
* קבלת תמיכה ממוסדות המדינה – עמותה שמקבלת אישור ניהול תקין ופועלת למען מטרה שרלוונטית לציבור נרחב עשויה לקבל תמיכה, ואפילו משמעותית, ממשרדי ממשלה ומרשויות מקומיות.
* קבלת תרומות – אמנם גם אדם פרטי יכול לבקש מחברים ומכרים לתרום למען מטרה שהוא פועל למענה, אבל המבנה המשפטי הייחודי של עמותה ללא מטרות רווח מאפשר קבלת תרומות מאנשים רבים, גם מהארץ וגם מחו"ל.
* התרחבות – גם עמותה שההתחלה שלה צנועה יכולה להתרחב, לגייס עוד כספים וגם עובדים, וכך לקדם באופן אפקטיבי יותר ויותר את המטרות שלשמן הוקמה.
פתיחת עמותה ללא מטרות רווח היא קודם כל פעולה טכנית, ובנוסף גם בסיס הכרחי לפעילות מיטבית בעתיד. בהתאם מומלץ להיעזר באנשי מקצוע בקיאים בתחום כדי לפתוח את העמותה בדרך הנכונה ביותר. עו"ד ירון קידר מילא את תפקיד רשם העמותות ועל כן ניתן לסמוך עליו בלב שלם ובראש שקט. הייעוץ המשפטי לקראת הקמת עמותה ניתן מתוך מחויבות אמיתית ללקוחות המשרד ומתוך חיבור אמיתי למטרות שעבורן מוקמות עמותות בישראל. מאפיינים מובהקים נוספים של שירותי משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר הם זמינות גבוהה, ויכולת לספק מענה מקצועי בגובה העיניים לכל צורך – כך שהלקוח יודע בדיוק מהן האפשרויות העומדות בפניו, מהם היתרונות וגם החסרונות, וכך יכול לקבל את ההחלטות המיטביות.
בישראל רשומות כ-40,000 עמותות, ועל-פי הערכות שונות כ-40% מהן גם פעילות. עמותה היא מבנה משפטי נוח מאוד לקידום מטרות שונות – בעיקר בתחומים כמו חינוך, עזרה לנזקקים, הצלת בעלי חיים, קידום תרבות מסוימת וגם ערכים ספציפיים. לצורך הקמתה של עמותה חדשה נדרשת התנהלות נכונה מול רשם העמותות שבמשרד המשפטים. כשהתהליך מתבצע על פי כל הכללים הרלוונטיים ניתן להשלים רישום עמותה תוך כשבועיים שלושה, בעוד שטעויות שונות עלולות לעכב את הקמתה של העמותה ואף להוביל לתשובה שלילית מצד הרשם. במשרד עורכי הדין וייס-שוורץ קידר תחום ההתמחות העיקרי הוא ליווי משפטי לעמותות וייעוץ לקראת הקמתן – על-מנת למנוע שגיאות ועיכוב שלא לצורך.
* תשלום אגרה – רשם העמותות גובה גם סכום כסף מסוים עבור הרישום וגם תשלום שנתי כל עוד העמותה רשומה. כשהמחזור השנתי צפוי להיות נמוך מ-300,000 ש"ח תשולם אגרת רישום מופחתת.
* 7 חברים – אמנם לפי חוק העמותות יש צורך בשני חברים בלבד כדי לרשום עמותה, אולם רשות המיסים מציבה תנאי נוקשה יותר – 7 חברים שכולם בני/בנות 18 ומעלה – על-מנת להעניק את הפטור המבוקש ממס.
* תקנון – לטופס הבקשה המוגש לרשם העמותות יש לצרף תקנון. התקנון מחייב את כל חברי העמותה ומהווה את הבסיס לפעילותה. ניתן להשתמש בתקנון המצוי (אשר מפורט בתוספת ה-1 לחוק העמותות), אבל מומלץ ליצור תקנון ספציפי בהתאם למאפייני העמותה שתוקם.
* תצהיר – שבו מעידים לפחות שניים מחברי העמותה על הנסיבות שבהן התקבלה ההחלטה להקים אותה.
לאחר רישום עמותה אצל רשם העמותות, ישנם עוד שני תהליכים בירוקרטיים הכרחיים: פתיחת תיק במע"מ ופתיחת תיק במס הכנסה. באופן טבעי גם לרשות המיסים ישנן דרישות שונות, ולכן חובה למלא גם אותן על-מנת לפעול כחוק. כמו כן מומלץ לכל עמותה לקבל "אישור ניהול תקין" אשר מאפשר קבלת תמיכה מהמדינה ומקל על גיוס תרומות. מייסד משרד עוה"ד וייס-שוורץ קידר, עו"ד ירון קידר, מילא בעבר תפקיד בכיר במשרד המשפטים, כך שהוא מהמומחים המובילים בארץ בתחום. המשרד שייסד מספק ליווי משפטי צמוד לכל מי שרוצה לרשום עמותה חדשה, וכן לעמותות קיימות.
